רפואה אורתומולקולרית
עקרונות שמזהים את הרפואה האורתומולקולרית: התמחות רפואית ייחודית
ד”ר ריצ’רד א. קונין
______________________________________________________________________________________________________________________
העיקר מסתכם בשבעה חוקים בסיסיים:
-
לתזונה יש מקום ראשון באבחון ובטיפול רפואי
-
טיפול תרופתי משמש רק להתוויות מסויימות ותמיד עם עירנות לסכנות האפשריות ולתופעות לוואי
-
זיהום סביבתי וזיוף איכות מוצרי המזון הם עובדה שאין מנוס ממנה בחיים המודרניים ויש להם עדיפות רפואית עליונה
-
ייחודיות ביוכימית היא נורמה בפרקטיקה רפואית, ולכן ערכי מינון יומי מומלץ סטראוטיפיים הם הנחיות תזונה לא מהימנות
-
בדיקות דם אינן משקפות בהכרח את רמות התזונה ברקמה
-
אבחון תזונתי הוא תמיד בטוח כיוון שמחלות הקשורות בתזונה בדרך כלל מגיבות לטיפול או שהן ניתנות לריפוי
-
תקווה היא בת-ברית שלרופא אסור לוותר עליה ולמטופל יש זכות מלאה עליה
______________________________________________________________________________________________________________________
בשנת 1968, טבע לינוס פאולינג את המונח “אורתומולקולרי” על מנת לציין את השימוש בחומרים טבעיים ובחומרים מזינים בפרט, לשמירה על הבריאות ולטיפול במחלות. שימוש במגה-מינון של ניאצין לטיפול בסכיזופרניה וטיפול תזונתי בהיפוגליקמיה (תת-סוכר בדם) היו המוקדים העיקריים של התנועה באותה תקופה. הרפואה והפסיכותרפיה האורתומולקולריות התגלו כתחום התמחות מובחן וחשוב בעולם הרפואה.
ראשית, בסיס הנתונים האורתומולקולרי מתבסס על התחומים הבאים של ידע מדעי:
אמצעי הטיפול הבאים תואמים את הגדרת האורתומולקולרי:
הפרקטיקה האורתומולקולרית כולה מתבססת על יסוד ההתקדמות במדעים הבסיסיים בביוכימיה, בביופיזיקה, בפיזיולוגיה, בפסיכו-פיזיולוגיה ובאקולוגיה. אנחנו לא נמנעים מטיפול באמצעות תרופות או פרמקולוגיה, אך אנחנו מכירים במוגבלויותיהם ובפוטנציאל שלהם לרעילות. ידע אורתומולקולרי מעניק מבחר גדול יותר של עזרה למטופלים שלנו עם סיכון מופחת לתופעות לוואי.
פרט לתחומי עניין אלה, מוגדרים כיום מספר אמונות ועקרונות ברורים שמבדילים גם הם את העוסקים ברפואה אורתומולקולרית מהעוסקים ברפואה קונבנציונלית. העקרונות הללו הם בעצם חלק חשוב מזהותנו המקצועית. ממש כפי שניתן להתייחס לידע שלנו במדע ובתורת הריפוי כאל האגו שלנו, העקרונות האלה הם המצפון המקצועי שלנו או הסופר-אגו. התשוקה להיות בחיל החלוץ של הרפואה, חלקנו בהתרגשות שבגילוי הוא ללא כל ספק מקור מרכזי לאנרגיה שמניעה אותנו או הליבידו, האיד הרפואי שלנו כביכול. אהבתם של המטופלים אסירי התודה שלנו, אלה שיש לנו הכבוד לרפא ולעודד, זה חייב להיות המניע המוחלט שלנו.
בכל מקרה, אני חושב שתסכימו שלמקצוע האורתומולקולרי יש אופי אחר, עם אמונות וערכים שהם שונים מאלה של רוב העוסקים ברפואה שמרנית כיום. כמובן שכל הרופאים מוקירים את שבועת היפוקרטס, אך הזהות האורתומולקולרית מעניקה לנו ערכים ואמונות נוספים. החוק הראשון של היפוקרטס היה: Primum non nocere שמשמעו “ראשית, אל תגרום נזק”. לנו ברפואה האורתומולקולרית יש פחות צורך בציוויו העליון של החוק הזה, היות ומוגדר במהותה של הפרקטיקה האורתומולקולרית: “קודם כל תזונה”.
להלן רשימה של 14 עקרונות שמזהים את ה”רוח” של הרפואה האורתומולקולרית:
באבחון ובטיפול רפואי ניתנת חשיבות עליונה לאורתומולקולות. ידע על טיפול בטוח ויעיל באמצעות מזונות, אנזימים, הורמונים, אנטיגנים, נוגדנים ומולקולות אחרות שנוצרות באופן טבעי הוא הכרחי להבטחת רמה נאותה של טיפול בפרקטיקה רפואית.
הסיכון לרעילות באורתומולקולות הוא נמוך. תרופות פרמקולוגיות תמיד נושאות בחובן סיכון גדול יותר ולכן הן בעדיפות שנייה אם יש
אפשרות לטיפול אורתומולקולרי.
בדיקות מעבדה הן לא תמיד מדוייקות ובדיקות דם לא בהכרח משקפות את רמות החומרים המזינים בתוך איברים או רקמות מסויימים, ובמיוחד לא במערכת העצבים. טיפול בוחן והתאמת מינון הן בד”כ הבדיקות הפרקטיות ביותר.
ייחודיות ביוכימית היא הוראה מרכזית ברפואה אורתומולקולרית. לכן החיפוש אחר מינון אופטימלי של חומרי הזנה הוא עניין מרכזי. מגה-מינונים הם מינונים גדולים יותר של חומרים מזינים והם בדרך כלל יעילים, אך את זה ניתן לקבוע רק באמצעות טיפול בוחן. יש צורך בהתאמת מינון במקרים שבהם אין תגובה.
המינון היומי המומלץ של שירותי המזון והבריאות בארה”ב מיועד לאנשים רגילים ובריאים. מטופלים חולים הם לא רגילים ולא בריאים בהגדרתם ולכן לא סביר שהמינון היומי המומלץ יספיק להם.
זיהום סביבתי של אויר, מים ומזון הוא נפוץ. יש הצדקה לחיפוש אבחנתי אחר חומרים מזהמים רעילים ויש צורך לערוך “מפתח חשדות” בכל מקרה.
בריאות אופטימלית היא אתגר לכל החיים. הצרכים הביוכימיים של הגוף משתנים והמרשמים האורתומולקולריים שלנו צריכים להשתנות בהתאם למעקב, לבדיקות חוזרות ולטיפולים בוחנים על מנת לאפשר כיוונון עדין של כל מרשם ולספק מידה של בריאות שלא ניתן היה להגיע אליה קודם.
תמיד ניתן לטפל במחלות הקשורות לתזונה ובדרך כלל ניתן לרפא מחסורים. התעלמות מקיומם היא בבחינת רשלנות מקצועית.
אל תניחו לתבוסתנות רפואית למנוע טיפול בוחן. מחלות תורשתיות ו’חשוכות-מרפא’ כביכול מגיבות לעתים קרובות לטיפול אורתומולקולרי. כאשר ידוע שטיפול הוא בטוח וקיים סיכוי שגם מועיל, כפי שקורה עם מירב הרפואה האורתומולקולרית, יש צורך בטיפול בוחן.
דיווחים של מטופלים הם בדרך כלל מדויייקים. המטופל חייב להקשיב לגופו. הרופא חייב להקשיב למטופל שלו.
מניעת מידע ממטופל או מניעת גישה לטיפול אורתומולקולרי היא מניעת הסכמתו המודעת של המטופל לכל טיפול אחר.
יש ליידע את המטופל על מצבו; להעניק גישה לכל המידע והדוחות הטכניים; לכבד את הזכות ואת חופש הבחירה ברפואה.
יש לגרום למטופל להבין שבריאות היא לא רק היעדר מחלה, אלא השגה חיובית של תפקוד אופטימלי של רווחה.
לתקווה יש ערך רפואי, וטיפולים אורתומולקולריים הם תמיד מקור רב ערך לתקווה. גישה זו היא אתית כל זמן שאין ייצוג מטעה או הונאה.
טבלה זו מבהירה עוד יותר את תפקידה של הרפואה האורתומולקולרית בהשוואה לרפואה השמרנית.
לסיום אחזור ואציין שהעיקרון הבסיסי וסימן ההיכר שלנו חייב להיות “אורתומולקולרי”, מושג שהוא ציון דרך שמעביר את גאונותו של ד”ר פאולינג שראה את הצורך להחיות את ערכה של התזונה ולהציבה במקום הראשון, לא האחרון, במדע הבריאות והרפואה שלנו.
לקוח מהירחון לרפואה אורתומולקולרית.
רבעון רביעי 1987 – כרך 4 מספר 2
משרד ההוצאה לאור: 16 Florence Ave., Toronto, ON, Canada M2N 1E9
אין להעתיק ללא היתר
Reprinted from The Journal of Orthomolecular Medicine
Fourth Quarter 1987 – Volume 4 Number 2
Publication Office: 16 Florence Ave., Toronto, ON, Canada M2N 1E9
Reproduction without permission is prohibited
:העיקר מסתכם בשבעה חוקים בסיסיים
.לתזונה יש מקום ראשון באבחון ובטיפול רפואי
.טיפול תרופתי משמש רק להתוויות מסויימות ותמיד עם עירנות לסכנות האפשריות ולתופעות לוואי
.זיהום סביבתי וזיוף איכות מוצרי המזון הם עובדה שאין מנוס ממנה בחיים המודרניים ויש להם עדיפות רפואית עליונה
.ייחודיות ביוכימית היא נורמה בפרקטיקה רפואית, ולכן ערכי מינון יומי מומלץ סטראוטיפיים הם הנחיות תזונה לא מהימנות
.בדיקות דם אינן משקפות בהכרח את רמות התזונה ברקמה
.אבחון תזונתי הוא תמיד בטוח כיוון שמחלות הקשורות בתזונה בדרך כלל מגיבות לטיפול או שהן ניתנות לריפוי
.תקווה היא בת-ברית שלרופא אסור לוותר עליה ולמטופל יש זכות מלאה עליה
